גיל אנוקוב נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 18.2.10 אשר קבעה למערער נכות בשיעור 0% בגין פגיעה בעבודה מיום 29.4.08 בברך שמאל.

2.הועדה התכנסה בעניינו של המערער פעמיים. בישיבתה מיום 23.12.09. בדקה הועדה את המערער וביקשה תיק רפואי מבי"ח אסף הרופא לצורך בחינת טיפולים הקשורים בברך שמאל לפני התאונה ואחריה.

הועדה התכנסה פעם נוספת ביום 18.2.10 ועיינה בתיק הרפואי של התובע. הועדה מפרטת את הממצאים העולים מתיק זה.

מסקנת הועדה הינה:

"הועדה דוחה את הערר וקובעת שאין קשר סיבתי בין הניתוח שבוצע בברך שמאל לבין התאונה הנדונה. ומציינת שלתובע היו שלושה אירועים משמעותיים של חבלה סיבובית בברך שמאל עם נוזל חופשי תוך בירכי, היעדרות מהעבודה וטיפול ממושך – משככי כאבים ופיזיוטרפיה.

ולאחר התאונה הנדונה – התובע חזר לעבודתו. ולפי בדיקה רפואית של קופת חולים לא היו ממצאים משמעותיים טראומטיים בברך שמאל כפי שהיו לאחר התאונות הקודמות".

3.בהודעה שמסר ב"כ המערער צימצם המערער את הערעור לטענה כי הועדה היתה אמורה לקבוע למערער נכות זמנית והדבר לא נעשה.

המערער טוען כי הועדה ציינה:

"הועדה רואה את הפגיעה כהחמרה במצבו – זמנית וחולפת על רקע הפגיעות בעבר".

לטענת המערער קביעה זו מזכה אותו בנכות זמנית.

4.המשיב טוען כי המערער נבדק כראוי וכי הועדה קבעה כי אין קשר סיבתי בין הניתוח שבוצע בברך שמאל לבין התאונה הנדונה.

בנסיבות אלה לא היה על הועדה לקבוע נכות צמיתה או זמנית כלשהי עבור ההחלמה מהניתוח.

5.ההכרעה

לאחר שעיינתי בטיעוני ב"כ הצדדים ובמסמכים שבתיק החלטתי הינה כי דין הערעור להידחות.

המערער אינו חולק על קביעת הועדה לפיה אין קשר סיבתי בין הניתוח שבוצע בברך שמאל בחודש מאי 2009 לבין התאונה.

משכך, לא היה על הועדה לקבוע נכות ואף לא נכות זמנית הנובעת מהניתוח.

המערער מפנה לקביעת הועדה לפיה "הועדה רואה את הפגיעה כהחמרה במצבו זמנית וחולפת – על רקע הפגיעות הקודמות בעיקר" וטוען כי יש בכך כדי להעניק לו נכות זמנית.

קביעה זו אינה קביעה של הועדה לעררים מושא הערעור וככל הנראה מדובר בקביעת ועדה מדרג ראשון (ב"כ המערער צירף רק דף אחד מתוך הפרוטוקול).

כך או כך, באותו פרוטוקול נאמר כי המערער ביקר ביום 1.6.08 אצל אורטופד וכי לא היה באי כושר עקב הפגיעה הנדונה.